יום שני, 16 בדצמבר 2013

חופש אזרחי ושיעבוד חברתי



נלסון מנדלה היה ללא ספק אחד המנהיגים הגדולים בשנים האחרונות, הוא הצליח להצעיד את דרום אפריקה לכיוון דמוקרטי אחרי 42 שנות אפרטהיד ולמעלה ממאתים שנים של שלטון לבן. בעזרתו עברה דרום אפריקה לשליטה של ממשלה נבחרת ע"י כול התושבים.

מנדלה היה לוחם למען שוויון אזרחי וכלכלי, הוא רצה להשיג לא רק שוויון בין שחורים ללבנים בפני החוק הוא היה סוציאליסט ורצה לתת להם גם תנאי חיים שוויוניים. עם שחרורו מהכלא בשנת 1990 ובחירתו לנשיא הדמוקרטי הראשון בדרום אפריקה הגיע למסקנה כי לא יוכל להגשים את האידיאות שלו במלואן. הוא הבין את הסכנות הטמונות בהשגת צדק ומשפט למיליונים שנפגעו משלטון האפרטהייד. הוא ידע שאם יעמידו לדין את עשרות האלפים הלבנים והשחורים שפשעו זה כנגד זה בשם האידיאולוגיות השונות יידון את החברה הדרום אפריקאית לשנים ארוכות של משפטים ומאבקים. בהשראתו של מנדלה הוקמה ועדת הפיוס והאמת. בפני העדה באו אשמים שהודו במעשיהם ונפגעים ששטחו את סבלם, בראשה עמד איש הדת דזמונד טוטו זוכה פרס נובל לשלום 1984.
הועדה שמעה עשרות אלפי עדויות פסקה פיצויים, נתנה מחילה לפושעים ומעשים שנעשו מטעמי אידיאולוגיה וגם שפטה את חלקם. הועדה נתנה לכולם אפשרות ביטוי אבל לא ניסתה להשיג צדק ומשפט. היה ברור למנדלה ולמנהיגי דרום אפריקה שאפשר לעשות צדק בלי שלום או שלום בלי צדק והם העדיפו את השלום על פני הצדק.
בהשוואה למקומנו זה כמו שהפלסטינאים מוותרים על זכות השיבה והיהודים על השלטון בירושלים העתיקה וריבונות בהר הבית. 23 השנים שחלפו מאז היבחרו של מנדלה מוכיחות שצדק, השלום שורר במדינה.

מנדלה ויתר לא רק על צדק אזרחי בשביל השלום, מנדלה ויתר גם על צדק חברתי. הוא לא עמד על כך שהשליטה באוצרות הטבע תחזור לידי המדינה, הוא לא השווה את מצב החינוך הבריאות והרווחה של האוכלוסיות השונות. יותר מכך במשך השנים מאז היבחרו מכרה והפריטה ממשלת דרום אפריקה חברות ממשלתיות ושירותים ממלכתיים. בכדי לשמור על שלום עם הקהילה העסקית בתוך המדינה ועם המוסדות העסקיים בעולם ויתרו מנדלה וחבריו על החזון הסוציאל דמוקרטי. המדינה קיבלה תמורה, השקעות של בעלי הון מחוץ לדרום אפריקה ופיתוח עסקים מקומי. אבל יש גם מחיר לצעדים האלו, הפערים בין שחורים ללבנים גדלו, תוחלת החיים ירדה ב- 13 שנים, מערכת החינוך כושלת בהקניית ידע חיוני למאה ה- 21. כל זמן שהייתה צמיחה עולמית גם דרום אפריקה צמחה אבל עם המשבר של 2008 כשהתברר שהרעיון של הקפיטליזם המודרני לא כל כך מודרני וגם לא כל כך הגיוני הצמיחה ירדה והאבטלה עלתה. היום סובלת דרום אפריקה מאבטלה של כ- 24%, עוני רב, אלימות ופשיעה, כבר חודשים שעשרות אלפי עובדים מפגינים ושובתים.
על פניו נראה שניתן לוותר על צדק כשמדובר בחוק וסדר אפליה ואלימות, אבל  ויתור על צדק חברתי עלול למוטט את המדינה. אני מקווה שדרום אפריקה תשכיל לממש את האידאל הסוציאליסטי בשנים הקרובות ולא תקרוס לתוך מאבק מעמדי שבמקרה הזה הוא בהכרח גם גזעי.

אין תגובות: